עבודה מהבית

תמונת עבודה מהבית

הבית בעבודה או עבודה מהבית?

בתקופת "טרום הקורונה" התרגלנו שבעבודה עובדים ובבית נחים, אוכלים, מבלים עם משפחה וחברים. גם אם עבדנו מהבית, המסגרת הביתית הייתה סגורה ושמורה. כעת, בתקופת הקורונה וכנראה גם בתקופת פוסט קורונה – כשברוב שעות היממה אנחנו עובדים מהבית, כללי המשחק השתנו מקצה לקצה.

רובנו נמצאים הרבה ב- ZOOM וקל מאוד להבחין בין מי שלוקח את הנושא כ"רעש רקע" לבין מי שנכנס לפגישה או הרצאה ומפיק ממנה את מיטב.

אך מהו המיטב במרחב המקצועי?

בואו ניזכר בתקופה שקדמה לקורונה. היינו מגיעים לפגישה אחרי שביררנו עם מי הפגישה, איפה היא מתקיימת, מה מטרתה, מתייצבים בזמן, מוכנים, בפנים גלויות ולבושים בהתאם. מוכר וידוע, הרי כך נהגנו שנים במרחב המקצועי.

מה קורה היום במרחב הווירטואלי? לעיתים תכופות אני רואה משתתפים בפגישות – מנהלים ועובדים, שנראה שעדיין לא הבינו והפנימו את כוחו של המרחב הווירטואלי. יתרה מכך, לא רק שאינם מנצלים את הפוטנציאל שלו עד תום, אלא מזיקם לתדמיתם בשל עבודה מהבית באופן לקוי.

הדבר בא לידי ביטוי בכך שהם מגיעים לפגישה בלבוש לא הולם, לא נענים לבקשות הדוברים, חסרים ידע בסיסי בתפעול הזום, עוסקים במשימות אחרות בזמן הפגישה, מכבים את המצלמות בפתאומיות. וזו רק רשימה חלקית.

העבודה מהבית היא כאן כדי להישאר. מוטב שנדע לנצל את כל היתרונות שלה ולהתמודד כהלכה גם עם כל המגבלות והחסרונות. אז מה חשוב ומה פחות? כמובן שיש כמה פקטורים שמשפיעים על השאלה. לדוגמה, מה התפקיד שלכם, דרגה, סוג הארגון בו אתם עובדים, עם מי אתם עובדים, מי הם המשתתפים במרחב הווירטואלי, מה מטרת הפגישה ועוד כמה שאלות שעלינו לשאול באותה מידה כפי שהיינו עושים זאת במפגש פיזי.

אחרי שדייקנו מתי ועם מי נפגשים, למה ומי מנהל את המרחב, כל אחד צריך לשאול את עצמו מה הוא רוצה להשיג ומה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת במרחב הווירטואלי, תוך כדי התייחסות לאתגרים הביתיים.

עובדים ומנהלים רבים נאלצים לעבוד מהבית במרחב הפיזי שרחוק מאוד ממה שהיו רגילים אליו במשרד, לכן הנקודה הראשונה שעלינו לתת עליה את הדעת היא המרחב הפיזי אצלנו בבית. המרחב הפיזי הביתי הפך לחשוף הרבה יותר ברגע שעולים לפגישה במרחב הווירטואלי, במיוחד אם רואים ברקע את הבית או את בני הבית. לעומת זאת, בשאר שעות היום, כשאנחנו לא נמצאים בזום, החשיפה שלנו היא פחותה עד אפסית. זאת בשונה מעבודה במשרד כשכל הזמן רואים אותנו ואנחנו רואים את האחרים, במשרד, במסדרון, במטבח ובחדר ישיבות.

לא רק סוג החשיפה והעומק שלה השתנו.

היום נדרש מהעובד הטמעת מיומנויות חדשות, תיאום עם בני הבית לגבי שעות העבודה, מרחב, זמינות לילדים, שימוש במחשב ועוד. בנוסף, נדרש תיאום ציפיות מחדש בין המנהל לבין העובד, כגון: הגדרת שעות  עבודה, אופן העברת דוחות, נוהל השתתפות בישיבות צוות, ניהול קשר עם ספקים ולקוחות ועוד.

גם בכל הנוגע לשותפים, ספקים ולקוחות המצב השתנה ועל כן תיאום ציפיות יהיה חשוב ביותר. הגדרת שעות שירות הלקוחות שלנו ושל הספקים, באיזה אופן נתקשר אחד עם השני, איך ומתי נדווח על תקלות ועוד תחומים אשר עלולים להשתנות כל עוד העבודה שלנו תנוהל מהבית.

חשוב מכל, תיאום ציפיות עם עצמנו הוא קריטי בכל הנוגע לעבודה מהבית. אחרי כמעט שנה של התמודדות עם הקורונה ושני סגרים, יש לנו הבנה ומודעות לסוג התפוקה שאנחנו מסוגלים לתת כאשר עובדים מהבית. אנחנו יודעים היטב מהן נקודות החוזק שלנו בשגרה ביתית, איפה עלינו לשים את הפוקוס כדי להגביר את האפקטיביות, באילו שעות אנחנו עובדים יותר טוב ובאילו מקרים נעדיף לצאת להפסקה יזומה. תיאום ציפיות אישי (בהמלצה ליומי, בתחילת כל יום) יאפשר לנו להתחיל את היום מתוך הבנת המגבלות החיצוניות, סימון המטרות, מתן מקום לחוזקות והחולשות ועיצוב הדרך בה נתנהל, בלי עיסוק יתר במגבלות ובמחירים שהתקופה גובה.

עובדים רבים התרגלו לשגרה קבועה, זמני עבודה והפסקות קבועים, פינות קפה מאובזרות ומטבחונים מפוארים שהארגון העמיד לרשותם ולמענם. כעת כשרוב שעות העבודה אנחנו יושבים באותו מקום, עם סביבה חברתית מאוד מצומצמת ובאינטראקציה מקצועית מאוד נמוכה, ישנה חשיבות רבה לנהל שגרה מקצועית אפקטיבית ויעילה לצד פיתוח אסטרטגיות לשימור אינטראקציה עם קולגות, עובדים ומנהלים.

העבודה מהבית הביאה עימה אתגרים מקצועיים חדשים, בהם: ניהול משימות בסביבה ביתית, ניהול מרחוק, אמצעים דלים בסביבת עבודה ביתית לעומת בסביבה הארגונית. יחד עם זאת, אין ספק שריחוק חברתי הוא אחד האתגרים המרכזיים. היעדר שיחות חולין ספונטניות, קיום ישיבות ומפגשים וירטואלים בלי מגע ומבט אנושי, הפחתה בשיתוף בידע וחוויות ארגוניות מגבירים את הקושי בניהול שגרה מקצועית מהבית.

נדמה כי למרות הריחוק החברתי על כל השלכותיו, עדיין ארגונים רבים הצליחו להתאים עצמם למציאות הארגונית החדשה והפעילו חשיבה יצירתית וגמישות מערכתית, על מנת להתגבר על הריחוק הפיזי. ישיבות בוקר "להטענת סוללות", ארוחות צוהרים משותפות בזום, ערבי שירה דיגיטליים, "על האש" בזום ועוד. מימוש וייזום של פעילויות ורעיונות מקוריים נותנים לעובד תחושה שהוא לא לבד, למרות שכעת הוא מבצע את המשימות מהבית, היום יותר מתמיד –  הוא חלק מארגון שתומך בו, מכבד אותו, דואג לו ומחבק אותו – גם אם זה מרחוק.

כותבת: טלי איגלמן–בלנקי, מ"כלים להצלחה". יועצת ארגונית ויועצת קריירה, מרצה ומנחת קבוצות מוסמכת. בוגרת תואר שני וקורסים בניהול, יעוץ ואימון.

דילוג לתוכן